ויקיתרבות
Akaufman1

אנדי קאופמן

אנדרו (אנדי) ג'פרי קאופמן(Andy Kaufman) נולד ב17 בינואר 1949, ניו יורק, וניפטר ב16 במאי 1984, בלוס אנג'לס, אחרי שהוכרע בידי מחלת הסרטן. קאופמן היה קומיקאי יהודי אמריקאי. על אף שנחשב לקומיקאי, קאופמן לא ראה את עצמו ככזה ואף בז לאופן המסורתי שבה קומיקאים אחרים בני דורו ולפניו התייחסו למושג קומדיה או ניסו להצחיק קהל. הוא היה אחד הקומיקאים הבולטים ביותר שעסקו ב"אנטי הומור" ובאבסורדיות דאדאיסטית.

קאופמן נולד וגדל בניו יורק והחל למעשה להופיע כבר בגיל 7. הוא למד בגרהם ג'וניור קולג' בבוסטון והחל במופעי סטנד אפ באיזור החוף המזרחי של ארה"ב. התחילת דרכו הופיע במועדוני סטנד-אפ שונים בהם ביצע חיקויים גרועים וניצל את מבוכתו של הקהל על מנת לגרום לסיטואציות מצחיקות שלעצמן. אחד החיקויים המוצלחים דווקא מתקופה זו הוא חיקוי של אלביס פרסלי, חיקוי "מיתולוגי" שחזר על עצמו בצורות שונות בהמשך הקריירה שלו ואף לאהוד במיוחד גם על אלביס עצמו.

ב-1975 החל להופיע בתפקיד אורח בסאטרדיי נייט לייב. מ-1976 ועד תחילת שנות ה-80 זכה לתהילה בהופעות רבות על הבמה וכן הופעות טלויזיוניות רבות, אשר חלקן הסתיים בפרובוקציות שהובילו למהומות.

קאופמן אף ממוקם במקום ה33 ברשימת קומדי סנטרל 100 הקומיקאים הגדולים

ביוגרפיה[]

הפריצה הראשונה של קאופמן בסצנת הסטנד-אפ הייתה עם דמות "העולה החדש". העולה החדש שכביכול הגיע מהאי הקטן בשם קאספיאר בים הכספי (מקום פיקטיבי שקאופמן המציא), קאופמן היה מופיע עם הדמות הזו והיה מעלה מספר חיקוים גרועים במיוחד. לדוגמא החיקוי שלו של ריצ'רד ניקסון, קאופמן היה אומר בקולו של "העולה החדש" "עכשיו אני יעשה חיקוי של ריצ'רד ניקסון" הוא היה משנה את הבעת פניו ובאותו קול של העולה החדש היא אומר "אני הוא ריצ'רד ניקסון נשיא ארצות הברית". הקהל לרוב היה נחלק לבין אלו שזעמו על המשחק הגרוע לבין אלו שהרגישו רחמים כלפי העולה החדש המסכן, שרוב היה פורץ בבכי באמצע ההופעה. ואז היה עובר לחיקוי של אלביס פרסלי, שלרוב השאיר את הקהל המום. אלביס בעצמו טען שזה החיקוי הטוב ביותר שראה מימיו. ואז הקהל הבין שבעצם הם נפלו למתיחה של קאופמן. דרך פעולה שבה ישתמש קאופמן עוד אין ספור פעמים.

Kaufman Letterman Lawler

קאופמן ולולר בתוכנית של דיויד לטרמן

קאופמן גם הפך לאורח קבוע ב"סאטרדיי נייט לייב" ואף הופיע בתוכנית הפתיחה. לרוב בתוכניות הוא היה מעלה קטעים מוזרים על גבול הביזאריים. הקטע המוכר ביותר שלו היה מהתוכנית הראשונה כאשר עשה סנכרון שפתיים לתקליט יש של מיטי מאוס. גם שם התחיל קאופמן עם נוהג האבקות הבין-מינית שלו שהפך לחלק ניכר מהקרירה שלו.


קאופמן גם התארח יותר מתריסר פעמים בתוכניתו של דיויד לטרמן. גם שם לא הפסיק קאופמן עם המתיחות. פעם אחת הוא הגיע מחופש לקבצן וקיבץ נדבות מהקהל. ופעם אחרת דיבר על הילדים המאומצים שלו שהתברר לבסוף שהוא מדבר על שלושה אפרו-אמריקאים בוגרים.

ב1978 קאופמן הגיע לתודעה לאומית בעקבות תפקידו בסדרה המיתולוגית "טקסי". שם שיחק קאופמן את דמות העולה החדש, שכאן כבר קיבל שם, "לטקע".

ב1979 העלה קאופמן את המופע האגדי שלו בקרנגי הול. שבסוף המופע המתינו לקהל כ40 אוטובוסים שלקחו אותם בסוף המופע למזנון חופשי של חלב ועוגיות.

דמויות[]

לטקע[]

ב1978 עלתה לאוויר הסדרה טקסי. על תחנת מוניות בניו-יורק. אנדי קאופמן, הוחתם לשחק את המוסכניק של התחנה. הדמות שלו של "העולה החדש" קיבלה לראשונה שם, לטקע גראבאס. הדמות הגיע מהאי הקטן, קאספיאר שבים הכספי. האי (הפיקטיבי) טבע במימי הים הכספי ולכן לטקע היגר לארה"ב. קאופמן עצמו שנא תוכניות קומדית מצבים וכדי לשכנע אותו להישאר בתוכנית, הוחלט שהדמותו של לטקע תסבול מפיצול אישיות. מה שנתן לקאופמן רשות להתפרע עם הדמות ולא להיות מקובע עם דמות אחת. הדמות של לטקע תפסה פופולאריות וכבשה את הציבור האמרקאי ובמיוחד את ציבור הסטודנטים בארה"ב. בהופעותיו של קאופמן כאשר הקהל ביקש שיכנס לדמותו של לטקע, העניש אותם קאופמן והקריא להם חלקים נרחבים מהרומן של פרנסיס סקוט פיצג'רלד "גטסבי הגדול".

Tony Clifton zmutom

טוני קליפטון

לטקעס הוא כמובן השם האידי ללביבות תפו"א

טוני קליפטון[]

דמות ידוע אחרת של אנדי קאופמן, הייתה טוני קליפטון,זמר בארים גס רוח. קליפטון התחיל בתור מופע החימום להופעה של קאופמן. ומאוחר יותר אף התחיל להופיע לבד ברחבי ארה"ב. אם כי את טוני שיחקו שלושה אנשים שונים, אנדי אחיו מייקל וחברו בוב זמונדה, ולא היה ניתן לדעת מי מהם שיחק אותו ובאיזה אירוע. במשך תקופת מה לא היה ברור, האם טוני הוא אדם אמיתי או דמות נוספת של הקומיקאי. ערוצי הטלוויזיה השונים ערכו ראיונות עם הזמר וראיינו אותו כאומן החימום של קאופמן. לרוב הראיונות היו נגמרים בהתקפי זעם של הזמר, נוכח הזכרת שמו של קאופמן. טוני האשים את קאופמן שהוא גונב ממנו כספים ומשתמש בשמו בשביל למשוך מעריצים. לאחר מותו של קאופמן טוני המשיך להופיע ולצוץ מידי פעם במקומות לא צפויים. לאחרונה הוא ניראה ב2004 ביום השנה לפטירתו של קאופמן

המתאבק הבין-מיני[]

בצעירותו קאופמן היה חובב האבקות מושבע. למשך תקופה התחיל קאופמן להיאבק בנשים במהלך המופע שלו, והכריז על עצמו כ"אלוף האיבוק הבין-מיני". הוא הציע 1,000$ לכל אישה שתצליח לנצח אותו. מאוחר יותר קאופמן התגרה באלוף האבקות ג'רי לולר. שניהם נפגשנו בזירה בממפיס טנסי. שם הם ניהולו קרב איבוק שבו קאופמן כביכול שבר את הצוואר והפסיד בקרב. לאחר ההפסד השנים נפגשו שנית בתוכניתו של דיויד לטרמן, ששם התחילו שוב להתקוטט אנדי שפך תכולת כוס קפה בפניו של לולר והסתער מחוץ לאולפן. כעבור עשור התברר שכל הסיפור היה מביום על ידי לולר וקאופמן. ובמציאות היו חברים קרובים.

ייחוד סגנונו הקומי של קאופמן[]

סגנונו ההומוריסטי של קאופמן היה יוצא דופן ואף שנוי במחלוקת. הוא נטה ללכת על הקו הדק אשר מפריד בין המציאות לבין אשליה ובין הומור גאוני לחוסר טעם וחוסר טאקט. חלק מההומור היה מבוסס על הציפייה של הקהל להומור שבאה בסתירה אל מול התנהגותו הרצינית או העצבנית של קאופמן. בחלק מהופעותיו בטלויזיה הוא עורר מהומות בשידור חי, כאלה שהשאירו את הקהל המום נוכח הדברים שראה. לאחר מכן הסתבר כי כל המהומה הייתה מבויימת ומתוכננת והקהל יכל להרגע ולצחוק מהרעיון. במקרים אחרים קאופמן הרחיק לכת והמשיך עם מתיחת הקהל עד כדי מבוכה רבה בה הקהל כבר לא ידע אם מדובר שוב במתיחה או מקרים אמיתיים. המקרים הידועים ביותר של פעולות מסוג זה היו ב"קרבות ההיאבקות הבין-מיניים" בהם השתתף קאופמן ונאבק כביכול במתאבקות נשים.

ההומור של קאופמן לא היה מיועד להצחיק כמו שקומיקאי רגיל מספר בדיחה, עושה חיקוי או כל דבר אחר על מנת לגרום לקהל לצחוק ולהנות מההופעה. ההומור היה בסיטואציה שהוא עצמו יצר, באמצעות המופע שלו, שגרמה לקהל לתהות, להתבלבל, להיות נבוך ואפילו להתעצבן מאוד עד כדי לשנוא את קאופמן ואת מי שנתן לו לעלות לבמה. "בדיחות" אלו הצחיקו לרוב קומץ קטן מאוד של אנשים ומעריצים מושבעים אשר הצליחו להבין את ההומור הביזארי שלו. יש לציין כי רוב הופעותיו של קאופמן כללו גם קטעים רבים שאכן הצחיקו באופן המסורתי אם כי בסגנון מאוד מיוחד ובלתי פשרני.

מותו[]

הסקנדלים הרבים שעורר קאופמן נצרבו עמוק בזכרון של צופי הטלוויזיה האמריקאים והובנו במלואם רק אחרי מותו של קאופמן, ב16 במאי 1984, מסרטן ריאות (כשהוא בן 35 בלבד). טרם מותו לא פורסם דבר מחלתו, וקאופמן בעצמו התכחש אליה במלוא חומרתה. השמועות שהיו בתקופה זו בדבר המחלה זכו להתייחסות כמתיחה גרועה נוספת של קאופמן.

במהלך התקופה שחלה עסק במדיטציה טרנסצנדנטלית ובנסיונות להירפא בדרכים אלטרנטיביות אצל מיסטיקנים.

בשנת 1999 יצא הסרט "איש על הירח" בבימויו של מילוש פורמן על חייו של אנדי קאופמן בו גילם את דמותו השחקן ג'ים קארי. שם הסרט מבוסס של שיר בשם זה של להקת R.E.M משנת 1992 בו ישנה התייחסות לקאופמן ולהופעותיו כדמות נוסטלגית הזכורה לחיוב, על אף מעלליה.

קישורים חיצוניים[]